השועל והחסידה

משלים

 

המשלים בפרק זה כתבתי כפי ששמעתי ללא שינויים אלא במקרה של אי הבנת הנאמר.

 

גרסאות שונות למשל 'השועל והחסידה'

השועל והחסידה

 

הכנתי ארוחה נהדרת, אני מזמין אותך לסעוד בחברתי, אמר השועל לחסידה (בקול עבה ומתארך).
תודה רבה, ענתה לו החסידה, אני אבוא. (בקול נשי ודק)
השועל הכין את הסעודה, סידר את השולחן והגיש את המרק בצלחות רחבות מאוד.
כשהגיעה החסידה מהודרת כולה, התיישבה ליד השולחן מול צלחת המרק שלה.
אמר השועל (בקול עבה): הנה, בתאבון לך.

החסידה, שבאה עם תאבון לארוחה, ניסתה לטעום מהמרק אך ללא הצלחה. מקורה הארוך לא העלה שום דבר לפיה. (שימוש בתנועות הראש כלפי הצלחת המונחת לפניה)
השועל סיים בקולניות (שימוש בקולות שאיפה) את ארוחתו.
החסידה הודתה לשועל על הארוחה והזמינה אותו לסעוד עמה.
השועל נענה ברצון (חיכוך הידיים והשפתיים).

כשהגיע השועל לארוחה בבית החסידה, חיכתה לו החסידה בשולחן ערוך ומסודר.
על השולחן הציבה גביעים גבוהים, ובתוכם הוגשה מנת המרק הזך.
הניחוח שעלה מן הגביעים שיגע את השועל המסכן, שניסה בכל כוחו ללגום מן המרק. אך ללא הצלחה.
תוך כדי נסיונותיו הבלתי פוסקים של השועל סיימה החסידה את מנת המרק שלה והתענגה על ההצלחה המופלאה של מתכונה החדש.
השועל הסתכל על החסידה בעיניים נפולות ויצא המבית מושפל.

השועל והחסידה

1. ביום בהיר אחד פנה השועל לחסידה:
חברתי, חביבתי, גברת חסידה
הינך מוזמנת אלי לסעודה.
חשבה לעצמה החסידה:
כמה נחמד, כמה חביב,
חברי השועל נורא אדיב.
נו…גברת חסידה, אני מחכה לתשובתך
האם תהיה לי הזכות לסעוד בחברתך?

2. ואכן לאחר יומיים הגיעה החסידה
לביתו של השועל במצב רוח נהדר
פתחה את הדלת וגילתה את השולחן
ערוך ומסודר.
הו! שלום לך אורחת נכבדת חיכיתי לך
בואי והתכבדי במרק הזך.
תודה רבה, שועל חביב, ענתה החסידה,
ואת מקורה דחפה לצלחת השטוחה.

3. אך, איזו אכזבה!!!
מהמרק לא הצליחה לטעום
מקורה נתקע בצלחת פתאום.
חשבה לעצמה החסידה:
השועל רוצה אותי לארח
אך נראה, כי רוצה עלי להתבדח!

4. גיחך השועל, כשראה את החסידה
המתענה,
ולעומת זאת, הוא מהמרק נהנה.
אני לא כל כך רעבה, אדון שועל,
אך לאכול אצלי אתה מוזמן.
או, תודה רבה, ענה השועל.
ורשם את הזמנתה ביומן.

5. חלפו להם מספר ימים
והשועל הגיעה לבית החסידה.
פתחה החסידה את דלתה ואמרה:
שלום אדון שועל. כמה נחמד שבאת לאכול
מיהר השועל לשולחן, מוכן לארוחה
ועל צווארו סינר כחול.
דחף את פיו לתוך הגביע
רצה, אך לא הצליח אל המרק להגיע.

6. חשב לעצמו השועל:
אוי ואבוי. גביע המרק מאוד ארוך.
מה קרה? לא טעים?
שאלה החסידה ברוך.
הוריד את עיניו השועל בבושה
וחשב לעצמו: אני צריך לשנות את.
הגישה.

השועל והחסידה

יום אחד נפגשו יובל השועל ודידה החסידה באמצע היער.
פנה יובל השועל לדידה שהיא החסידה:
לבקר בביתי את מוכרחה
בואי מחר, ונשב יחד לארוחה.
יפה מצידך, ענתה לו דידה, שהיא כמובן החסידה.

והנה עבר לו יום.
הגיעה דידה החסידה לביתו של יובל השועל.
הקישה על הדלת: תוק תוק תוק.
אחר כך צלצלה בפעמון: גלינג-לונג, גלינג-לונג.
לרגע קט היה שקט… ופתאום נפתחה הדלת.
הכניס יובל השועל את דידה החסידה לביתו בברכה.
שתי צלחות שטוחות היו על השולחן.

ישבו יחד יובל השועל ודידה החסידה לאכול מהדייסה.
בתאבון, אמר יובל השועל והתחיל לאכול מצלחת הדייסה שלו.
אך דידה החסידה לא הצליחה להכניס את מקורה הארוך לצלחת השטוחה.
יובל השועל צחק, כשראה את דידה החסידה דופקת במקור שלה בצלחת, ולא יכולה לאכול.
חשבה לעצמה דידה החסידה:
אני אראה לו עכשיו…
כך הוא רוצה לצחוק לחבריו?
פנתה ליובל השועל ואמרה לו:
אני מזמינה אותך לאכול מחר בביתי.
שמח יובל על ההזמנה,
כי ידע, שלדידה החסידה יש אוכל איכותי.

והנה עבר לו יום. הגיע השועל, ששמו יובל, לביתה של דידה החסידה.
הקיש מספר הקשות על הדלת: תוק תוק תוק תוק.
אחר כך צלצל בפעמון: גלינג-לונג, גלינג-לונג.
לרגע היה שקט…. ופתאום נפתחה הדלת.
ברכה לשלום החסידה דידה את אורחה:
הו, שלום וברכה. היכנס ידידי יובל היקר.
ישב יובל השועל לשולחן, שעליו פרוסה מפה מהודרת.
הגישה החסידה לשולחן שני גביעים גבוהים,
ובתוכם דייסה נהדרת.
בתאבון, אמרה דידה והתחילה לאכול מהגביע שלה.
אך יובל השועל, שהיה רעב מאוד,
לא הצליח את פיו לגביע הארוך לדחוק.
וכך מן הדייסה אפילו לא טעם.
פתאום… הוא הבין…
חשב לרגע על מה שעשה.
מתחושת הבושה אפילו לא הצליח לברוח…

השועל והחסידה

 

פעם, לפני הרבה זמן, גרה לה ביער רחוק רחוק חסידה, ומולה גר שועל, אך השניים מעולם לא דיברו ולא נפגשו כרעים.
יום אחד, כשהחסידה יצאה לקנות דברים בשוק, ראה אותה השועל, שאל ואמר:
שכנתי הקרובה, להיכן יעדך?
אני הולכת לשוק לקנות לי אוכל לארוחת ערב.
למה לך לדאוג ולרוץ לקנות אוכל, כאשר השועל לידך. אני אזמין אותך היום לארוחה. יהיה לי הכבוד, אם תסכימי לכך.
תודה רבה מר שועל, בהחלט אני אסכים.

הגיע הערב, והחסידה הכינה את עצמה לביקור שכנה. דפקה בדלת, נכנסה, והתיישבה מסביב לשולחן. השועל הגיש לה מרק בצלחת כהתחלה.
זה עצבן את החסידה ומיד חשבה בליבה על נקמה.

למחרת בבוקר החסידה הזמינה בתורה את השועל השכן והגישה לו מרק בכד ארוך.
הביט השועל על הכד ומיד הבין את מעשיו. יצא מהבית ולעולם לא חזר.

השועל והחסידה

היום מבקר מר שועל הערמומי אצל קשישה החסידה.
הוא מוצא את קשישה החסידה בברכה בין קני הסוף הגבוהים, דגה דגים זעירים לארוחת הערב.
ומר שועל פונה אליה ואומר:
איזו דרך קשה יש לך להשיג את הארוחות שלך!
קשישה החסידה אינה שמה לב.
ואז פורץ מר שועל וחולף על פני הברכה כמעט מפחיד את הדייגת הזקנה.
הוא מתחיל שוב להטריד אותה:
ידידתי החסידה, נדמה לי, כי את מתקשה מאוד למצוא דבר מה לאכול. מדוע לא תבואי ותסעדי עמי? יש לי אוכל מיוחד. די והותר לשנינו. מה תאמרי על כך?
תודה רבה לך, מר שועל ידידי, זו ממש הפתעה. אשמח מאוד לבוא. באמת יפה מאוד, שחשבת להזמין אותי. לך אתה בראש, ואני אבוא בעקבותיך.

קשישה החסידה שמחה מאוד להיות מוזמנת אל ביתו של מר שועל, והיא הולכת בעקבותיו בין קני הסוף הגבוהים. קשישה אינה סוטה מדרכה, והם מתקרבים יותר ויותר אל חדר האוכל של מר שועל, במקום שהארוחה מוכנה מזה כבר.
איזו הפתעה תהיה זו, מהרהר מר שועל הערמומי, כשהוא עושה את כל ההכנות.
קשישה החסידה חושבת רק על טוב לבו של מר שועל, שהזמין אותה לארוחה ותוהה, מה יגיש לה לאכול.
ועתה, ידידתי החסידה, הכל מוכן ומזומן. הבה נתחיל לאכול… הוי… מה קרה לך? אל תאכלי את הצלחת! רק את המרק! (צחוק…חה! חה! חה! כמה מוצלח!)
קשישה החסידה מנסה בנימוס לשתות את המרק הדליל במקורה הארוך והחד:
טעים מאוד, ידידתי החסידה, נכון?
יכול להיות. הייתי יכולה לדעת לו היית מגיש את המרק בקערה עמוקה יותר.
(השועל המשיך ללגלג על החסידה) פשוט נראה לי, שאינני יכולה לאכול בצורה כזאת!
מדוע? שואל מר שועל, אני מופתע. הביטי בי. המרק פשוט נפלא.
רק עתה מבינה החסידה הקשישה, שמר שועל מהתל בה. היא מתחילה לרקום תכנית משלה.
והשועל ממשיך: ממממ… טעים מאוד! אומר מר שועל. אולי ברצונך תוספת?
לא, תודה. עונה קשישה החסידה. שבעתי. ועתה אשמח מאוד, אם תבוא לביתי לקינוח סעודה. האם תבוא?
מר שועל אינו יכול להאמין למשמע אוזניו.
ובכן? אתה מסכים? אם כן בוא אתי.

הפעם צועדת קשישה החסידה בראש, והיא חושבת לעצמה:
מר שועל היתל בי, אניח לו לצחוק בינתיים. עתה הגיע תורי.
מר שועל אינו מסוגל להבין, מדוע קשישה החסידה כה טובה אליו, אך מיד יגלה זאת.
יפה מאוד, ידידי השועל. בוא הנה. קינוח סעודה ממתין לך. אני מקווה, שידידי הקטן לא טעה בדרך. אהה! הנה הוא בא. התכבד נערי.
או, הו! חושב מר שועל, מה זה? לקינוח זה ריח טוב כל כך. בוא נראה, כיצד אצליח להגיע אליו.
תתחיל בקצה העליון, מציעה קשישה החסידה.
בקצה העליון, כמובן, חושב השועל, והוא מנסה שוב ושוב.
לא אניח לחסידה הזאת להביסני.
ידידי היקר, אל תתבייש. התכבד. רק אל תאכל את הכד שלי, בבקשה! יש מזון די והותר לשנינו – בפנים… עליך פשוט רק להגיע למטה מן הקצה העליון. אוי ואבוי! מדוע אתה מתרוצץ מסביב ללא הפסק? הנה! אני אראה לך. אה. אה. מצוין! טעים מאוד! ואתה ידידי היקר, אנא נסה שוב!
לא, תודה, אני מרגיש ששבעתי.
טוב מאוד, אומרת קשישה החסידה, אם אתה עומד על כך. ותודה רבה לך על שבאת אלי. וזכור ידידי השועל את הלקח שלמדת, שצחוק שלאחר מעשה הוא הצחוק האמיתי!
זהו באמת לקח שראוי ללומדו: צוחק מי שצוחק אחרון!

השועל והחסידה

שועל אחד הזמין חסידה לארוחה ואמר לה:
הכנתי לך ארוחה נהדרת! יהיה לנו השניים טוב לאכול ביחד. התבואי אלי?
תודה רבה, ענתה החסידה, אני אבוא.
השועל הכין סעודה. סידר את השולחן והגיש מרק בשתי צלחות רחבות וגדולות מאוד.
אמר השועל לחסידה: תאכלי לך בתאבון, ובינתיים שתה וגמר את המרק.
ניסתה החסידה לאכול אך ללא הצלחה.
אמרה בלגלוג:
ככה אתה מארח חברים? כמה יפה!!! תודה רבה לך. מחר תבוא אתה לאכול אצלי.
ענה השועל: אני אבוא. תודה.

החסידה גם כן הכינה שולחן. ערכה אותו מאוד יפה והניחה עליו שתי כוסות גבוהות וצרות מאוד. היא מזגה בהם מרק והגישה לשועל.
אמרה החסידה לשועל: בתאבון שועל יקר וחביב.
הכניסה החסידה את המקור שלה לתוך הכוס ואכלה בהנאה ובמהירות.
הסתכל השועל על החסידה והבין את מעשהו.

השועל והחסידה

יום אחד ביקר מר שועל הערמומי אצל החסידה הקשישה. הוא מצא את החסידה מבשלת דגים קטנים לארוחת ערב.
פנה אליה מר שועל ואמר:
זאת דרך קשה להשיג את הארוחות שלך.
המשיך ואמר:
אני רואה, שאת לא מוצאת שום דבר לאכול. בואי לביתי ותסעדי איתי ארוחת ערב מיוחדת שמספיקה לשנינו.
החסידה הסכימה והלכה אחרי השועל ביער, עד שהגיעו לביתו.
כל הזמן הזה חשבה החסידה על טוב לבו של מר שועל, שהזמין אותה לארוחה.
ועתה ידידתי החסידה. הכל מוכן והכל בשבילך. אם תסלחי לי.
הו, מה קרה לך? (המספר מרים את קולו) אל תאכלי את הצלחת, תטעמי רק מהמרק. (צוחק)
זה מצליח!!! מהרהר השועל.
החסידה מנסה לשתות את המרק במקורה הארוך והחד באדיבות מרובה: טעים מאוד, ידידתי החסידה, לא כן?
ייתכן שכן, אבל הייתי נהנית יותר לו היית מגיש לי את המרק בקערה עמוקה יותר.
פשוט נראה לי, שאיני יכולה ל… מממממ… אח… ׁ(תנועות מודגשות בפנים ובפה).
מי בכלל יכול לאכול בצורה כזאת.
אז אמר השועל, תראי איך אני אוכל. זה מרק נפלא! טעים מאוד!

רק עכשיו מבינה החסידה, שהשועל מזלזל בה ומהתך בה, והיא מתחילה לתכנן לה תוכנית משלה.
השועל שואל את החסידה: רצונך לטעום עוד?
החסידה עונה: לא תודה. שבעתי. ועתה אשמח מאוד, אם תבוא לביתי לקינוח.
השועל מסכים.
הולכים השנים לביתה של החסידה.
השועל מריח ומרחרח: מהו הריח הטוב כל כך?
אומרת החסידה: תתחיל בקצה העליון ואל תאכל את הכד שלי.
חושב מר שועל, שהוא לא יתן לחסידה לזלזל ולהתל בו.
הוא מנסה שוב ושוב להגיע למזון.
החסידה מראה לשועל איך מגיעים לתחתית הכד מהקצה העליון.
היא טועמת ואומרת: טעים מאוד. בוא מר שועל! נסה ותראה!
עונה לה מר שועל: לא תודה, שבעתי.
טוב מאוד, אומרת החסידה הקשישה, אם אתה בטוח, אז תודה רבה לך על כך שבאת אלי. אנא זכור ידידי השועל, את הלקח שלמדתי:
צחוק לאחר מעשה הוא השחוק האמיתי.
צוחק מי שצוחק אחרון.

השועל והחסידה

השועל הזמין פעם את החסידה לארוחה. באה החסידה.
הארוחה היתה דייסה, שהגיש השועל בצלחת.
אמר השועל אל החסידה:
טעמי בבקשה. את הדיסה הזאת עשיתי במיוחד בשבילך.
החסידה שמה את מקורה בצלחת אבל לא אכלה כלום, והשועל מלקק את הדייסה בכיף. הוא אכל את כל הדייסה, ולא השאיר דבר בצלחת.
כעבור כמה ימים ביקר השועל את החסידה בביתה. היא הגישה לו ארוחת צהרים בכד וביקשה ממנו לאכול: טעם נא מן האוכל. הוא טעים מאוד.
והחסידה מדברת ומדברת עם השועל.
השועל המסכן ניסה וניסה להגיע לאוכל שבכד. הניע ראשו, קפץ למעלה ולמטה אבל ללא תועלת.
את האוכל הוא לא השיג וחזר הביתה מאוכזב.
מאז נפרדו השנים ולא התראו עוד.

השועל והחסידה

1. יום אחד, שועל אחד
הזמין לארוחת צהרים חסידה
ששמה היה סעידה.
השועל הגיש את המרק בצלחת,
והחסידה לא ישבה בנחת.
היא השתדלה
אבל לא הצליחה
ואף לגימה לא נכנסה לפיה.
השועל אכל את הכל
והיא אמרה בלבה שתחזיר לו גמול.

2. הזמינה החסידה את השועלן
הוא בא רעב כדי לאכול
הגישה החסידה את המרק בגביע
אשר אל פיו לאה צליח להגיע.
אמרה החסידה:
מה אגיד לך?
אל תעשה לחברך
מה ששנוא עליך!

השועל והחסידה

יום אחד הזמין שועל לסעודה
את גברת חסידה.
יצק דיסה לתוך צלחת.
לחסידה מקור ארוך, ואיך תאכל בנחת?
החסידה חזרה לביתה רעבה.

לנקום רצתה החסידה
והזמינה את מר שועל לסעודה.
החסידה הכניסה בשר לתוך כלי עם פתח צר,
אך אל הפתח הצר לא נכנס חוטמו של השועל היקר.
חזר השועל לביתו רעב.

בדרך הבין את אשר עשה
והרכין את ראשו מרוב בושה.

השאר תגובה